חכמת שלמה על נדה ב.

רש"י בד"ה שמאי אומר כו' דם בבית החיצון כו'. נ"ב מכאן יראה דאיירי הכא בבדיקה שבדקה עצמה בעד והוציאה הדם אבל לא ראתה ממש ודו"ק, וכן מוכח נמי לקמן (נדה דף ג') בשמעתא דמרגשת בפרש"י ע"ש:

בד"ה אע"פ שאמרו כו' אשאין לה וסת קאי הס"ד:

תוס' בד"ה מעת לעת כו' אבל לחולין לכ"ע כו'. נ"ב פירוש שנעשו על טהרת תרומה ומה שפרש"י תרומה וטהרות היינו חולין שנעשו על טהרת הקודש כדמוכח לקמן בגמרא (נדה דף ז':)

בא"ד ששורפין עליה תרומה ופריש דכה"ג כו' כצ"ל:

בא"ד וא"ת אמאי מטהר כו'. נ"ב וליכא לשנויי משום בטול פו"ר דדוקא רבא הוא דאמר טעמא דב"ש הכי אבל לא לאינך לישני כגון הך שנויא דהעמד על חזקתה והך שנויא דהרגשה לתרוייהו קשה מקופה ונגע דשייך נמי הרגשה וחזקה ודו"ק:

בד"ה והלל כו' היינו ברה"ר כדפרישית אבל כו' כצ"ל: