חכמת שלמה על עירובין ט:

גמ'. נ"ב כל חוץ הנאמר בפרש"י ותוס' היינו פי' מתוך אורך המבוי לרה"ר דהיא חוצה לו ולא על רוחב המבוי קאי ודו"ק:

רש"י בד"ה ולרבן שמעון כו' שכן דרך כל מעמידין לחיים. נ"ב כזה :

בא"ד אלא בשוה להן כו'. נ"ב כזה :

בד"ה נראה מבפנים ושוה מבחון כו' כצ"ל. ונ"ב כזה :

בא"ד ולא משך קצת רחבו כו'. נ"ב לחי כזה יא:

בד"ה נראה מבחוץ כו' שהרי נמשך להלאה מרוחב הכותל כזה כצ"ל. ונ"ב צורה זו יב:

בד"ה בין שכניסתו נראית מבפנים ושוה מבחוץ כזה. נ"ב צורה זו יג:

בד"ה בין שנראה כו' כגון ששקוע הכותל מלפניו כזה. ונ"ב כצורה זאת יד:

בא"ד נראית לעומדים בפנים אלא כו' כצ"ל:

בד"ה בנכנסין כו' שלא מאותו כותל היה כזה. נ"ב צורה זו טו:

בד"ה ונימא לבוד ותשתרי כזה. נ"ב צורה זו טז:

בד"ה וכי תימא כו' אורך הגדולה הוא ס"ד:

תוס' בד"ה ולרשב"ג כו' שמושכין אותו כלפי חוץ. נ"ב כזה יז:

בא"ד שמשכו קצת כלפי פנים. נ"ב כזה יח:

בא"ד של לחי והיכי הוי שרי אי מושכו כלפי חוץ דהיינו לרה"ר דאיך יתיר את הרשות הרבים דסתם מבוי כו' כצ"ל:

בד"ה כותל שצדו כו' ששקוע הכותל מלפניו. נ"ב כזה יט:

בא"ד שמשך כל הלחי לחוץ. נ"ב כזה :