חכמת שלמה על עירובין נו:

גמ' לא ימדוד מאמצע הקרן אלפים אמה כו'. נ"ב כזה ג.

רש"י בד"ה מפני שמפסיד כו'. נ"ב כזה :

בא"ד וד' חומשין לכל קרן. נ"ב לאו דוקא אלא לפום ריהטא פרש"י דנחסרו ד' חומשין אבל האמת שלא צריכין אלא לטבלא שתהא אלף ותכ"ח וג' חומשין שלם ודו"ק:

בא"ד אלפים אמה כיצד כו' על אלפים ומניחה כו' הד"א:

בד"ה נמצאת העיר כו' ת' אמה לקרן זו ות' אמה לקרן זו כצ"ל והס"ד:

אחר ד"ה מנא ה"מ כו' צ"ל ד"ה בר אדא שם האיש:

תוס' בד"ה פלגא הוי כו' דפעמים הוי תילתא או רביע כו'. נ"ב וזהו תימה בעיני איך יתכן להיות המגרש דתחומין עם קרנותיה חלק רביעית מתחומין וקרנות דתחומין בלא צירוף העיר דהא לעולם קרנות המגרש אלף בין עיר גדולה בין עיר קטנה וקרנות התחומין לעולם ב' אלפים על ב' אלפים א"כ לעולם קרנות המגרש חלק רביעית מקרנות התחומין ותחום המגרש לעולם פלגא הוי בין עיר גדולה בין עירי קטנה א"כ לא יתכן אלא תילתא כגון במתא של אלף דאז הוי תילתא כדלקמן וק"ו שלא יגיע לחומש וא"א ליישב אלא בצירוף העיר וכדאוקי תלמודא וזהו דוחק שהתום' מפרשים דברי המקשן דפריך פלגא הוי וזה לא ידע מצירוף העיר ומכל אוקימתא דמשני תלמודא וגם הלשון של תוס' משמע דאיירי אף בלא צירוף העיר כלל ודו"ק נ"ל (עיין במהרש"א):

בא"ד לפי מה שהעיר גדולה או קטנה כצ"ל והס"ד:

בד"ה כמה מרובע כו' עד הנקודה האמצעית כו'. נ"ב כזה :

בא"ד והאחרים מתקצרים והולכין כו'. נ"ב כזה :

בא"ד ושים הארוך בצד הקצר. נ"ב כזה :

בד"ה אביי אמר כו' עגולה קשה דתחומין הוי כו'. נ"ב אבל לתי' דלעיל מיניה ל"ק האי דקא חשיב העיר למנין ד' אלפים ושדי עלייהו אף ע"ג דהיא עגולה ואינה אלא ג' על ג' אלא דחשיב אותה עם הריבוע שאנו מרבעים אותה א"כ בא אותו הריבוע לחשבון התחומין ודו"ק נ"ל: