חכמת שלמה על עירובין כד.

רש"י בד"ה שרי לטלטולי כו'. נ"ב פי' אפי' הוי של שני בעלי' השתא נמי בלא מחיצה שרי לחד גברא ודו"ק:

בד"ה לבי רב הונא כו' לדירה וניטע אח"כ כצ"ל:

בד"ה אבל כלי כו' שעדיין היה מדרס כו' כצ"ל:

בא"ד קבל טומאה מאביו כו'. נ"ב פי' משום דבשעת פרישתו מאזן אי אפשר לצמצם שלא יגע מעט ובשעת פרישה אינו קרוי מגע בית הסתרים פרק בהמה המקשה (חולין דף ע"ג:)

תוס' בד"ה סנדל כו' דבעינן באות מבגד גדול כו'. נ"ב פי' שנשארה בו טומאת מדרס לאפוקי האזן אחר שנפרשה אין בה טומאת מדרס כלל.

בא"ד בא לה טומאת מדרס. נ"ב פי' לאזן:

בא"ד שבטלה אצל הסנדל. נ"ב פי' האזן ודו"ק:

בא"ד בלא זה וכיון שבאו לה כו' כצ"ל.

בד"ה פשיטא כו' דלקמן גבי אבורנקי. נ"ב ותימה שלא מצינו לקמן דמהני אפי' לרבא אלא בהוקף ולבסוף ישב ולא בהוקף ולבסוף פתח וכן מפרשים התוס' גופא לקמן ודו"ק (עיין במהרש"א):