חכמת שלמה על חולין נט:

גמ' בעינן כרוכות הדורות וחדוקות והוא דמבלע חידקייהו והיינו ספיקא כו' כצ"ל:

שם הוי משכיה דטביא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה חדורות כו' צ"ל הדורות כו' ול"נ דכרוכות היינו כו' גרסי' הדורות כעין כו' כצ"ל:

בד"ה בעינן חדודות כרוכות כו' דשור חדודות לאפוקי כו' אינן חדודות יש עיזא כרכוז ששמו כו' וקרני' חדודות וחדוקות כו' כצ"ל:

בד"ה דמיבלע חדקייהו חריצן כו' כצ"ל:

בד"ה והיינו ספיקא דעיזא כרכוז שקרניו חדודות וחדוקות ומספקא לן כיון דחדודות וחדוקות חיה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה אלו הן כו' דיש טלפי חיה דומות כו'. נ"ב וממילא איכא נמי לספוקי שמא ישתנה נמי שיהיה מין עז וכה"ג שדומה בטלפים לחיה ודו"ק:

בא"ד והשתא מתני' דפרק בא סימן כו'. נ"ב לא קאי אהאי י"ל אלא אפי' ר"ת דפירש דליכא לספוקי בטמאה לכ"ע אלא כדי לידע בין חיה לבהמה אם כן מתני' דבפרק בא סימן איירי כדי להפריש בין טהורה לטמאה ודו"ק:

בא"ד טלפים דעז כטלפים דחיה כו'. נ"ב נ"ל דלאו דוקא ממש כשל חיה דאם כן קשה לרבנן דר' דוסא שמתירים החלב בטלפים לחוד אלא דומות קצת ומש"ה פריך שפיר התוס' למאי נ"מ מזכיר התלמוד ודו"ק:

בד"ה והרי עז כו' ותימה לישני ליה כו' עיזא דכרכוז ודחדודות כו' כצ"ל:

בא"ד וגם חדין בראשיהן כו'. נ"ב פי' כרוכות דהיינו גילדי ואם נפרש כרוכות עגולות הלא של שור נמי עגולות והדורות נמי הן אם נפרש עגולות ואף אם נפרש חדודות גם של שור חדין בראשיהן וק"ל:

בא"ד ובחדודות ובחדוקות נמי לא סגי כו'. נ"ב כאן תפס פרש"י חדודות ולא הדורות וק"ל:

בא"ד משמע שבא לפסוק הלכה כו'. נ"ב אבל והוא דמיבלע חידקייהו אינו פסק הלכה אלא שממעט ספיקא דעיזא כרכוז ודו"ק:

בא"ד היכא דלא מיפצלא כו'. נ"ב פי' דבעינא כל הני תלתא סימנים וק"ל:

דף ס ע"א תוס' בד"ה אל תקרי כו' פי' בערוך כו'. נ"ב וזה לשון הערוך כל מעשה בראשית בקומתן נבראו לצביונן נבראו פירוש לקומתן גדולים מלאים ולא קטנים שצריכין לגדל לדעתן נבראו ולא כדעת התינוקות ופי' לצביונן לשון יופי כמו לצבי ולתפארת כו':

בד"ה פסוק זה כו' דלמטטרון יש לו שבעים שמות כן הוא בס"א: