חכמת שלמה על חולין נה.

גמ' שיעורן בכדי סיכת קטן כו'. נ"ב זה לשון הערוך פי' הכלים הקטנים אם נפחתו ונשתייר בשוליהן שהן קרקרותיהן והיינו קרקעיתיהן או בדופנותיהן שהן הצדדים שיעור שישבו במקום שלא מסומכין ויכולין לקבל אפילו כל שהוא עדיין מקבל טומאה ולא נאמר בפי' כמה שיעור קבלתו ושיעור של אותו כלי כשהיה שלם למטה כדי סיכת הקטן למעלה עד לוג כו' ולא פירש כמה מחזיק י"ל הואיל כשהיה שלם שיעורו כדי סיכת קטן שיעורו כשנשתבר כדי סיכת אבר קטן של קטן בן יומו כמפורש בגמ' בפרק המוציא יין בשבת לענין הוצאות שבת ועי"ל ילמוד סתום מן המפורש חצי לוג בסאתים חלק א' מצ"ו חלקים וכן רביעית בסאה חלק א' מצ"ו חלקים בה גם אלו הדקין אם ישאר להן תוך והן יכולין לקבל חלק אחד מצ"ו בלוג מקבל טומאה כדאמרי' בכ"מ סמכו ענין לו כו':

שם ואיידי דתנא רישא כו' אסור באכילה ואב"א ניקב לחוד ונחתך לחוד כו' כצ"ל. ונ"ב כן מצאתי הגירסא בחדושי הרשב"א וכן הוא בר"ן ע"ש:

תוס' בד"ה שיעורין כו' שולי המחצית. נ"ב פי' דומה לגת: