חכמת שלמה על חולין נב:

גמ' והא ההיא תרנגולתא כו'. נ"ב בשלמא אברייתא לא קשה מההיא עובדא דשמא ארס שלו אינו מזיק אבל השתא דמחלקין בין מצילין כו' משמע דבאין מצילין שאין לו חימה אינו כועס כל כך להטיל ארס והא אשכחן דאית ליה ודו"ק:

שם ואיתחיד דשא באפיה כו'. נ"ב פי' מאיליו:

רש"י בד"ה עד שתנקב כו' אפי' לעופות כו'. נ"ב זהו לפי סלקא דעתיה דלאו מוקי עדיין בגדיים וטלאים אי נמי בעופות הגסים קאמר שדינם כגדיים וטלאים כדמשמע באשר"י להדיא ע"ש:

בד"ה בריבי שה חכם. נ"ב ס"א לישנא אחרינא גדול הדור:

ד"ה ורבנן כו' זיהרא ולא כו' הד"א:

תוס' בד"ה ה"ג כו' יש דרוסה לנץ בכל ענין כו'. נ"ב אבל ללישנא קמא לא קשה נהי דיש דרוסה לנץ אף בגדיים וטלאים היינו דוקא במצילים ומש"ה קתני מתני' עוף הדק דבכל ענין ודו"ק: