חכמת שלמה על חולין טז:

גמ' הכל שוחטין הכל בשחיטה כו'. נ"ב ותימה שסתמא דגמ' בפ"ק דערכין' מפרש תרי הכל שוחטין פי' הא דריש פירקין והא דהכא חד לאתויי כותי וחד לאתויי ישראל עבריין ואפשר דאיירי התם אליבא דרבא שכן המסקנא לקמן:

תוס' בד"ה תלוש ולבסוף כו' בדיעבד כשר ולא לכתחלה. נ"ב הקשה א' מן המשכילים דילמא המקשן סבר דמתניתין איירי בתלוש והא דקתני השוחט דיעבד משום דאינו כשר לשחיט בצור וקנה לכתחלה כי לא ידע הברייתא דתניא בכל שוחטין בין בצור בין בקנה כו' ונראה בעיני לישב דלרוחא דמילתא הוא דפריך לעיל מהאי ברייתא דהכל שוחטין כו' אבל ה"ה בלא ברייתא איכא למפרך מ"ט צור וקנה לכתחלה לא וכי סכין כתיב באורייתא וכה"ג פריך להדיא בפ"ב דקדושין ע"ש:

בא"ד וי"ל דאליבא דר' כו'. נ"ב ותימה בעיני אמאי צריכא לכל אלו נימא דבתלוש ולבסוף חברו ובטלו קמבעי ליה כמו שפירש הרשב"א וכן דעת הרא"ש ודו"ק: