חכמת שלמה על חולין יב.

רש"י בד"ה שהלכה ובאה כו' בהליכתו והכתה בכותל וחזרה וחתכה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה והא אמרת וכו' צ"ל הא אמרת כו':

תוס' בד"ה לרבי מאיר כו' ור' יוחנן נמי אכל לעיל משחיטת כותי ולא גזר בהו כדגזר ר"מ ובעשרה יוחסין כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מאן תנא כו' אע"ג דבריש פירקין כו'. נ"ב פי' לפי האמת דבשחיטה לא בעי כוונה א"כ אין חילוק בין רואין אותו לעומד על גביו אבל אי הוי בעינן נמי כוונה לשחיטה לא הוי סגי ברואין אותו אלא דוקא בעומד על גביו ודו"ק:

בד"ה קטן יש לו כו' לשם חולין כשרה משום כו'. נ"ב פי' שידע שהוא קדשים אלא ששוחט לשם חולין כשרה אבל משום חולין ר"ל שלא ידע כלל שהוא קדשים אלא סבר שהוא חולין וק"ל:

גמ' אבל באשפה שבשוק מודה ליה ונראין כו' כצ"ל: