חכמת שלמה על ברכות כח.

גמרא בריש עמוד דילמא מעברין לך אמר לה יומא חדא כו' כצ"ל והשאר נמחק:

שם ולמחר ליתבר א"ל לית לך כו' מב"ה אפילו שעה אחת דתנן כו' אמר להם מותר אני לבא בקהל כו' כצ"ל:

שם הכי א"ר יוחנן הלכה כרבי יהודה כצ"ל ונ"ב כך מצאתי בס"א מוגה וכך מובן לשון רש"י ולפי זה לא גרסינן לעיל רבי יוחנן אלא אחד מן האמוראים שנתחלף בשמן אבל כל הפוסקים גרסי לעיל רבי יוחנן כו' וא"כ לפי זה צ"ל דגרסי' הכא שפיר אין הלכה כרבי יהודה ודו"ק:

שם אספתי ממך היו מאי משמע כו' זמני מועדיא דבירושלים כו' כצ"ל:

שם לישנא דצעורא הוא נ"ב הוא הדין דהוה מצי לפרש נמי לשון שבר כמו לרבי יהושע בן לוי והוא הדין לרבי יהושע בן לוי לשון צערא אלא לפי שהתרגום של רב יוסף נופל על הא דר' יהושע בן לוי דמאחר תפלת מוספים שהיא תפלת חגים ומועדים מפרש לשון שבר כמו שתרגם רב יוסף אבל לרבי אליעזר דמפרש המקרא אתפלה של שחר ולא כתרגום רב יוסף ג"כ אינו מפרש אליביה לשון שבר אלא לשון תוגה וצער כך נ"ל וברי"ף איכא גירסא אחרת:

רש"י בד"ה ואח"כ של מוספין הואיל ואיחרה וזמנה אינו עובר כו' כצ"ל ונ"ב נ"ל:

תוס' בד"ה ושל מוספין כו' עם התמיד כו' נ"ב אלמא דלמצוה עם התמיד ולא עד ו' א"כ הא דקאמר עד ו' לחובה ובדיעבד קאמר וק"ל: