בד"ה אמר רבא כו' אלא היתר שתיקנו כו' נ"ב לפי' התוס' נראה דל"ג בסוגיא גבי איהי דהיתרא נמי לא ניחא לה דליקני אלא גרסי' נמי לא ניחא לה דליקני ונמי דקאמר אאיסורא קאי כלומר כמו שהבעל לא ניחא ליה דליקני כך איהי נמי ודו"ק:
בד"ה זיל שלים כו' היינו שהפחת והזול משעת כו' כן הוא בס"א: