חכמת שלמה על בבא מציעא כ:

גמ' שנמצא בין שטרות פרועין הכי נמי כו' כצ"ל וכן אח"כ:

רש"י בד"ה שטרי מכריז כו' כך וכך היו וכרוכין כו' נ"ב מפרש"י משמע דתרוייהו בעי ובאשר"י פירש בענין אחר ואני אומר דדוקא הכא הוא דבעינן תרוייהו דאפילו יהיב חד סימנא ולא כוון באידך סימנא לא מהני דודאי מאיש אחר נפל שהרי לא ידע במנין או בכריכתן אבל אי לא הוי שם אלא חד סימן או כריכות בלא מנין או מנין בלא כריכות כל חדא וחדא מהני ודו"ק:

בא"ד ואין מנין סימן נ"ב פירוש ולא יהיה מנין סימן מאחר שתפש המועט אבל אין לפרש שמנין לבד אינו סימן דאמרינן לקמן בהדיא שהוא סימן נ"ל:

בד"ה סמפון כו' קרי סמפון כדאמר כו' כצ"ל:

בד"ה אפילו כתוב כו' ולכתוב לפני פרעון הואיל כו' כצ"ל: