חכמת שלמה על בבא מציעא יז.

גמ' חייב עצמו שבועה נאמן עביד כו' כצ"ל:

שם כיון דל"ל רוחא כו' נ"ב תימה דמשמע היכא דאית ליה רוחא כגון למחר וליומא אוחרא חיישי' שפיר שפרעו ורוצה ללוות בו ולעיל (בבא מציעא דף י"ג) בד"ה חיישינן לקנוניא פירשו התוס' להדיא דלהא מלתא שפרעו וחוזר ללוות בו משום פשיטי דספרא לא חיישינן כו' וצ"ל דהכא אליבא דרבי יוחנן ורב כהנא דמוקי בחייב מודה מוכרחים לומר דחייש רבי יוחנן להאי מלתא דאל"כ בו ביום פשיטא שיחזיר מאחר שחייב מודה ולקנוניא בו ביום ליכא למיחש אלא דקמ"ל דלא חיישינן שפרעו וחוזר ללוות בו ודוקא בו ביום אבל ביומא אוחרא איכא למיחש ודו"ק:

תוס' בד"ה הטוען כו' דרבי שבתאי צ"ל דשבתאי: