חכמת שלמה על בבא בתרא קמט:

תוס' בד"ה דקא מגמר כו' איכא דמוקי לה התם בבריא ובמעמד שלשתן נ"ב פירוש וס"ל לרב דאין מעמד שלשתן אלא בפקדון משום הכי בעי צבורין ומאן דמוקי ליה בשכיב מרע סבר דס"ל לרב דאין מועיל מתנת שכיב מרע אלא בתנו מנה זה ולא תנו סתם ומשום הכי בעי צבורין וכו':

בא"ד ומשום מצוה לקיים דברי המת נ"ב פירוש ואפילו בלא צבורין כו' וק"ל:

בא"ד כדאיתא התם ולהכי מודה נמי איהו כצ"ל ונ"ב פי' שמואל:

בא"ד ואע"ג דפריך התם עלה דרב והא קי"ל כו' במתנה מצוה לקיים דברי המת כו' וכן פירש ר"ח כצ"ל והס"ד ואח"כ מתחיל הדיבור שייר קרקע כל שהוא וכו':

בא"ד ובמסקנא מפרש משום דלאו כרות גיטא כו' נ"ב ולפי זה אפילו לא שייר סתם אלא אמר חוץ משדה זו אפילו הכי לא יצא לחורין משום דלאו כרות גיטא הוא וק"ל:

בא"ד מתחלה היה סבור כו' ושם פירש ר"ח כו' כצ"ל ונ"ב פירוש קודם שמסיק שם טעמא דתנא קמא משום כרות גיטא וק"ל:

בא"ד לשון ר"ח ור"י פי' דאף מתחלה סבר דת"ק לא איירי דוקא בשייר סתם דשמא שייר בגוף העבד אלא אפילו שייר דבר מבורר ופירש מה ששייר אפ"ה פליג ת"ק וכן מוכח מהתוס' ר' שמעון אומר כל נכסי נתונים לפלוני עבדי חוץ מא' מריבוא שבהן לא אמר כלום חוץ מעיר פלוני משדה פלוני אע"פ שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר זכה העבד זה בנכסים וקנה עצמו בן חורין כו' זכה בנכסים אם יש לו שאר נכסים וקנה עצמו לחורין בכל ענין כן פירש רבינו שמשון בפרק ג' דפאה ומדאמר ר' שמעון בחוץ מעיר פלונית או חוץ משדה פלונית דיצא בו לחירות מכלל דשמעי לרבנן דאף בכה"ג לא יצא לחירות ובהכי פליגי דר' שמעון סבר כו' כצ"ל והשאר הוא הג"ה עד אין נראה לשבש התוספתא:

בהג"ה בשיבוש מתניא דמאי בא ר"ש להשמיע לן דאפילו היכא שאומר חוץ מעיר פלוני כו' וכי בשביל כו' אין נראה לשבש התוספתא אלא כמו שפירש בפנים כצ"ל והס"ד ואח"כ יתחיל דבור חדש כל דליתא בירושה ליתא במתנת וכו' כצ"ל נ"ב זה הדבור שייך לעיל:

בא"ד דאע"ג דהמקבל גר וליתא בירושה כו' וראיה לדבר בפרק נושאין על האנוסה שיש מוכר את אביו דמוקי ר' יוחנן בשכיב מרע וכן מי שכתב כל נכסיו כו' בעבד ואם מת ולא חזר קנה העבד הכל כדאיתא בפ"ק דגיטין ועבד ליתא בירושה אפילו הזכיר בהדיא מה שמוציא מן השחרור כו':

בד"ה שייר כו' ומדמהדר בנכסים כו' ובפ"ק דגיטין גבי ר"מ אומר עכו כארץ ישראל כו' מייתא לה נמי בהא דפלגינן דיבורא אליבא דר"ש ולא כפרש"י דהתם אלא כמו שפירש ואליבא דתוספתא דלא שייר כלל מן העבד אלא מן הנכסים ובהא פליגי רבנן עליה כדפי' אבל אין להקשות על פירוש רבינו שמואל שפירש כו' כצ"ל והד"א: