חכמת שלמה על בבא בתרא קא.

ר"ש בד"ה ופותח לתוכה ב' מערות הך מערה כו' כניסת מערה הס"ד וכצ"ל:

בד"ה מערה דרבנן מצוייר כזה א:

בד"ה ר' שמעון כו' שלשה עשר כוכין מצוייר כזהב:

בד"ה הכל לפי כו' לרבי שמעון נושאי המטה עוברין כו' נ"ב פי' כך הוא לשון התוספתא אמרו לו אי אפשר ותו לא מידי ורשב"ם סבר מה שאמר ר' יהודה וסלע הבא בידים כו' הוא נמי סבר כר"ש אלא שמחלק וסבר גבי סלע הבא בידים כת"ק דאין עושין רק שתי מערות ומרוח אחת דקאמר היינו כולן למזרח או לדרום והיינו זו כנגד זו וסבר רשב"ם דהאי אמרו לו אי אפשר דקאמרי רבנן ע"כ לר"ש קאמר וה"ה לר' יהודה דסבר כר"ש היכא דלא בא בידים שעושין ד' מערות ויותר נראה לפרש דר' יהודה חולק נמי אשתי מערות דת"ק וסבר דאם סלע בא בידים דאין ראוי לעשות בנין משני צידי החצר דשמא יפלו אלא מרוח אחת ואחת תחזיק חבירתה ואמרו לו חכמים א"א לבא לתוכו מאחר שרוחב החצר אינה אלא ששה אמות וראוי להיות שהחצר יהיה כנגד הפתח ולא מן הצד ע"י הדחק ודו"ק. ואפשר שרשב"ם נמי סבר הכי ומה שפי' לר"ש נושאי המטה הוא ענין בפני עצמו ואינו קאי אמה שלפניו ודו"ק:

בד"ה אי לבראי הא קמתדשי ותו כו' וכן אח"כ וכן בתוס' ממשיך אורה והיאך כו' כצ"ל:

בד"ה ותו כו' ואם איתא הרי כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה דעביד להו כו' ואמה שמניח לכל קרן וקרן כו' מצוייר כזה ג:

בא"ד לעולם הכוך שמימין הפתח אמה כו' מצוייר כזה ד:

בא"ד ברוחב המערה בשביל כך כו' נ"ב ולהרויח החצי אמה באורך הכותל לא קשה דדרך לוותר עליהם שלא יתחיל מן הקצה שהרי בתחילת הכותל ג"כ מניח חצי אמה אף לרבנן ודו"ק:

בא"ד ועוד יש לפרש כו' מצוייר כזה ה:

ונ"ב וכל זוית הוא פנוי חצי אמה רוחב על אמה אורך ואם כן יהיה כל נגד אמה מן הכוך המונח מתים בשכיבה ודו"ק: