חידושי הלכות על יומא כז:

בפרש"י בד"ה הוי אומר וכו' ואמר מר העולה עולה ראשונה וכו' עצים ואש דכתיבי בבן בקר לאו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה למימרא וכו' והדר פריך מתרומת הדשן אי ס"ל כרב דלא כו' בירושלמי יש זר שתרם ר' יוחנן כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה אין זר חייב כו' ודישון מנורה תחלת הדלקה היא וכו' עכ"ל כצ"ל צ"ע ומה בכך דהוי תחלת הדלקה כיון דהדלקה גופא אין זר חייב עליה מיתה דהכי מסיק לעיל הדליק זר ליחייב הדלקה לאו עבודה היא ודו"ק:

בד"ה איכא כו' אטו כל כי האי גוונא כו' וגמר עבודת עיכול אברים כו' וסידור ב' גזירי עצים לא הויא אלא ביממא כו' ומשני סוף עבודה כו' עכ"ל כצ"ל וק"ק דמשמע להאי לישנא סבר ר"י דסידור ב' גזרי עצים עבודת לילה הוא כדמייתי סייעתא אף אנן נמי תנינא כו' וא"כ אמאי לא קאמר בפשיטות דסדר מערכה לא הויא עבודה תמה כיון דיש אחריה עבודה בלילה סדור ב' גזרי עצים ויש ליישב ודו"ק:

בא"ד דחשיבא עבודה לר' יוחנן גופיה אליבא דת"ק כו' כל זה מאיכא דאמרי דלעיל איכא דאמרי לישנא כו' כיון דחשובה כ"כ יפיסו לה כו' דקא פריך למימרא דעבודה תמה כו' דזמנין שנעשה בלילה יש אחריהן כו' מת"י כצ"ל: