חידושי הלכות על יומא יז.

בא"ד וכי פלגינן בחמשה ועשרים אמות י"ב כו' א"כ הוו ע"ד ומחצה ולא כו' עכ"ל כצ"ל:

בפרש"י בד"ה אלא לאו כו' הא שמעינן מהא סתמא שאוכל המזבח שבעה אמות בצפון כו' עכ"ל הוא מגומגם דלפי פירושו דלעיל אינו אוכל המזבח לצפון רק ה' אמות אלא לפי קושייתו [דהקשה] לעיל אמאי לא משני כך דשלחנות כללו בננסין מתפרשת הכי דאוכל המזבח שבעה בצפון ודו"ק:

בא"ד נמצא אמצעו של מזבח לסוף ס"ז כו' ובד"ה מדרמינן לחם הפנים דהוה ס"ד שהוא כו' ובד"ה ומשנינן כו' וממערב לדרום והבא להקיף סביב כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ומר קחשיב כו' קתני בתר שהיו מפיסין כו' בפ"ב אמר שהיו מפיסין בלשכת הגזית אלמא דקאי כו' כצ"ל:

בד"ה ומר קחשיב כו' מתחזיא בצפון דלשכת טלאים צפונית כו' וההיא דמדות נמי מתוקמא דרך ימין וק"ל וי"ל דע"כ כו' עכ"ל לפי קושייתם הוא כזה /במקור יש שרטוט/:

בא"ד ואפילו הכא מתרצא שפיר ההיא דלחם הפנים כזה /במקור יש שרטוט/ כו' עכ"ל: