חידושי הלכות על יומא י:

תוס' בד"ה דילמא כו' על החיוב כגון הלוקח מעם הארץ כו' כצ"ל:

בד"ה רבנן סברי כו' דאי לאו הכי לא כו' אלא ע"כ גזירה דרבנן היתה אטו דירה גמורה והך דהיה כו' ואמאי דאעפ"כ תקשי ליה כו' בין סוכה ללשכת פרהדרין כו' כצ"ל:

בא"ד ולא מצו לחלק כו' אלא ע"כ אביי ורבא לית להו האי סברא לחלק כו' עכ"ל מיהו ק"ק מאי פריך ליה רבא לאביי והא סוכת החג כו' דאימא דאביי אית ליה האי סברא דיש לחלק בין סוכה ללשכת פרהדרין כסברת המקשה גם קשה דרבא גופיה מאי קשיא ליה מסוכת החג אמאי לא שביק כוליה תירוצא דאביי אלא דבסוכת החג היינו טעמיה דסוכה דירת עראי הוא כדקאמר איהו גופיה בתירוציה ודו"ק:

בא"ד ונ"ל כל הסוגיא בע"א דהאי דקאמר וכ"ת מדרבנן היינו משום שמא יאמרו היושב בסוכה כו' עכ"ל ולשיטה זו הא דלא קשיא ליה דרבנן אדרבנן איכא למימר שפיר כמ"ש התוס' לעיל דשאני סוכה דדירת עראי היא כו' ע"ש ואביי ורבא נמי מצי סברי הך סברא אלא דפריך רבא אאביי דע"כ בסוכה לא פליגי בשאר ימות השנה דהא סוכת החג בחג קתני משמע דפליגי בחג גופיה וק"ל: