חדושי הלכות על יבמות צז.

בפרש"י בד"ה דרך לקוחין כו' דבשנייה ליכא למימר לקוחין דהא לא תפסי בה קידושין עכ"ל פירוש דהשתא ע"כ אית לן למימר דבשניה אין חילוק בין נשואין לאונסין דהא לא שייך בה נשואין דקידושין לא תפסי בה וע"כ הקיחה דכתב קרא דצריך היינו בהך דשייך בה קיחה וראויה לנשואין והיינו הראשונה דשייך בה קיחה צריך שתהא בקיחה ונשואין ולא באונסין:

גמ' רבא אמר אנס אשה מותר לישא בתה כו' אינו בא לומר דרבא פליג אברייתא דמפיק ליה מדנאמר בכולן שכיבה וכאן נאמר קיחה כו' אלא דרבא בא לומר דלא תימא דדרך ליקוחין אסרה תורה וכ"ש באונסין דיש לאסור יותר כמו שפירשו התוספות ואהא קאמר רבא דאנס אשה מותר לישא בתה כו' ומהשתא אית לן למימר דה"ה בכל אינך דכתיב בהו קיחה אם אנס אחת שרי לישא אחריה הערוה והא דפריך איפוך אנא ה"ק דא"נ דרך ליקוחין אסרה תורה לא תימא בניסת הראשונה והשניה בין בנשואין בין באונסין אלא דאכתי אימא איפכא דדוקא בהראשונה באונסין אסור לישא אחריה הערוה דיש יותר לאסור באונסין כיון דעבד איסורא ועבר על ומלאה הארץ זמה כו' כמו שפירשו התוספות ואהא קמשני דבנשואין איכא שאר פי' דמשמע ליה דהיינו שאר בראשונה והא דקאמר בברייתא וכאן נאמר קיחה ולא קאמר דשאר כתיב בהו דמשמע נשואין היינו משום דלא נאמר שאר אלא באשה ובתה ולא באחות אשתו ולא באשתו ואמה אלא משום דמצינו באשה ובתה קיחה דכתיב בהו היינו נשואין מדכתיב בה שאר אית לן למימר נמי בכל אינך דכתיב בהו קיחה דדרך ליקוחין אסרה תורה והשתא ניחא לפי דרכינו דקמשני שאר כתיב בהו מדלא קאמר אלא לא חזר ע"כ רבא מהא דקא יליף ליה מרומיא דקראי כאן באונסין וכאן בנשואין ולא סגיא ליה בהא דשאר כתיב בהו והיינו משום דאיכא למימר דאשמועינן קרא בנשואין וכ"ש באונסין וק"ל:

תוס' בד"ה עריות שאר כתיב בהו וא"ת כיון כו' אימא דלא אסר הכתוב אלא היכא דגילה ערות שתיהן כו' עכ"ל דבכל שאר הנאסרות מחמת קורבה כגון בבת בנה ובבת בתה כתיב לא תגלה ערותה וכן באחות אשה כתיב לגלות ערותה דמשמע גילוי ערוה חדא דהיינו בנשואין של הראשונה לחוד אסור לגלות ערות השנייה וכן באשה ואמה לא כתיב כלל לשון גילוי ערוה אבל באשה ובתה דכתיב ערות אשה ובתה לא תגלה משמע ערות שתיהן לא תגלה ולא סגי בנשואין הראשונה לחוד תקשי להו אימא דלא אסר הכתוב כו' וק"ל: