חדושי הלכות על יבמות נח.

תוד"ה דהני תנאי דת"ק סבר כו' וי"ל דלצדדין קתני אוכלת משלו לאחר מיתה ואוכלת בתרומה מחיים עכ"ל יש לדקדק דהכא אמרינן דאע"ג דאינה אוכלת משלו מחיים משום דבעמוד והוצא קאי כו' מ"מ אוכלת בתרומה מחיים בשבילו ולעיל במתני' הקשה הר"מ כהן בפשיטות לפרש"י דכיון דאינה אוכלת משלו משום דבעמוד והוצא קאי אינה אוכלת נמי בתרומה וי"ל דלעיל אין טעם להאכילה אלא משום הגעת זמן כמשנה ראשונה (ב) מסברא אית לן למימר כיון דאינה אוכלת משלו משום דבעמוד והוצא כו' אינה אוכלת נמי בתרומה בשבילו אבל הכא כיון דנכנסה לחופה איכא טעמא אחרינא דאוכלת בתרומה דהא ליכא למיחש כלל לסימפון ולמזיגת הכוס כמ"ש התוספות וא"נ דאינה אוכלת משלו משום דבעמוד והוצא קאי כו' מ"מ אוכלת בתרומה ודו"ק:

בד"ה דכוותה גבי שומרת יבם כו' דכרבי יאשיה אתיא מתניתא דשלא שטיתי שומרת כו' עכ"ל קושטא דמלתא קמפרשי דלרבי יאשיה שומרת יבם בת משתיא היא ואין אנו צריכין לפרש בשומרת יבם כפרש"י דמיירי נמי בנכנסה לחופה ולא נבעלה ועוד דנראה להם דחופה לא שייכא ביבמה כפרש"י בל"א ורש"י דמפרש בשומרת יבם נמי דמיירי בנכנסה לחופה ולא נבעלה צ"ל דסבירא ליה דסוגיא דהכא אתיא אליבא דרבי יונתן דסבר התם דאפילו בבא עליה בבית חמיה לא שתיא הכא כיון דנכנסה לחופה שתיא דלא מקריא שומרת יבם ואע"ג דחופה לא שייכא ביבמה היינו קודם ביאה אבל הכא דכבר בא עליה בבית חמיה קניה כארוסה ושייך שפיר בה חופה וכן צ"ל ללשון שני שפרש"י דקשיא ליה נמי הא לאו בת אשקויי ומוקים לה כגון שבא עליה היינו אליבא דרבי יונתן וכגון שנכנסה נמי לחופה אחר כך ואע"ג דללשון שני פרש"י דלא שייכא חופה היינו קודם ביאה אבל לאחר ביאה שפיר שייכא חופה תדע דהא כי בעי לאוקמי ללשון שני כגון שבא עליה וכשמואל הא אכתי לאו בת אשקייי היא דשומרת יבם אקריא אליבא דשמואל דהא לא קנה אותה אלא לדברים האמורים בפרשה ולא קנה אותה ליורשה וליטמא ולהפר נדריה ולא עדיפא היא מארוסה דאף אם בא עליה כבר בבית אביה לא מקריא תחת אישך עד שנכנסה לחופה אלא ע"כ דה"נ בשומרת יבם כדמוקי לה בבא עליה וכשמואל מיירי בנכנסה לחופה אח"כ דלאחר ביאה שייכא שפיר חופה ביבמה זהו הנראה לנו ליישב פרש"י אך קשה לן ללשון שני למסקנא דמוקי לה בעבד בה מאמר מאי פריך א"ה היינו ארוסה דמאי שייכא שומרת יבם לארוסה דהא לאו בגוונא חדא קאיירי דארוסה מיירי בבא עליה בבית אביה ונסתרה ואחר כך נכנסה לחופה ולא נבעלה ושומרת יבם לא מיירי כלל בבא עליה (ג) ולא בנכנסה לחופה אלא בנסתרה ואח"כ עבד בה מאמר וצ"ע: