חדושי הלכות על סוטה ב.

בפירש"י בד"ה המקנא כו' ובמתניתין מפרש כיצד מקנא לה אומר לה אל תסתרי עם כו' עכ"ל כצ"ל מפירוש ישן וק"ל:

בד"ה איני מי הוה זיווג לפי רשע וזכות והא מקודם כו' עכ"ל לא הוה צריך לפרש הקושיא אלפני פניו אהא דאין מזווגין לו לאדם אלא לפי מעשיו אלא אלפניו אהא דקשין לזווגן כקריעת ים סוף וכ"ה הקושיא בסנהדרין פ' כ"ג דלא מייתי התם אלא ההיא דקשין כו' וק"ל:

תוספות בד"ה איידי דתנא נדרים כו' ותימה אמאי לא קבעה אגב נדרים דהא בפ"ד דנזיר תנא כו' עכ"ל ר"ל דבפ"ד דנזיר תנא משניות טובא דמיירי בנדרים כו' ובמהרש"ל הגיה דבפ"ד דנדרים תנא כו' ואולי איזה תלמיד טועה הגיה כן דליתא הכי בפ"ד דנדרים אלא דבפ"ד דנזיר איתא הכי גם דברי התוס' אינן מתפרשים לפי הגהה זו ואין להאריך ודו"ק: