חדושי הלכות על סוטה טו:

בד"ה מה מים שלא נעשתה כו' י"ל אפילו אם קדש בהן שלא יצק מן הדדין שבו כו' עכ"ל וכצ"ל ומהרש"ל הגיה שיצק מן הדדין כו' ואפשר שהביאו להגיה כן משום דאמרינן בזבחים דקידוש מי כיור היה ע"י הצקה ולא בתוך הכיור ולישנא דאפילו אם קידש בהן כו' לא יתיישב לפי הגהתו גם לא הויא דומיא דמטבל בהן גלוסקא והדחת מי ידים דאיירי בתוך המים ודברי התוס' ודאי יתפרשו טפי לפי נוסחות הישנות וה"ק דודאי בקידש ממנו ביציקה כדין קידוש לכתחלה ולא בתוכו דלא הוי מלאכה אלא אפילו אם קידש בהן דהיינו בתוכן שלא ביציקה דקידושו קידוש בדיעבד ולא חילל כמו שכתב הרמב"ם דלא הוי מלאכה גבי נטילה כההיא דהדחת ידים וזה ברור וק"ל:

בד"ה נתאכמו כו' הא במים מכבסין אמר אביי ה"ק הוגעו למים מכבסין כו' עכ"ל ק"ק מאי קושיא הא איכא לאוקמא ההיא דמטושטשין עבודתו פסולה בהוגעו לנתר ואהל דאין מכבסין אותן אפילו במים וק"ל:

בפרש"י בד"ה ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן אי לא הוה כתיב בקרקע משמע כו' עכ"ל וכצ"ל מפירוש ישן ואין חילוק בין בקרקע בבי"ת ובין מקרקע במ"ם כמו שהבין מהרש"ל ואין להאריך וק"ל: