חדושי הלכות על סנהדרין נא.

גמרא היא בשריפה ואין בועלה בשריפה היא בשריפה ואין זוממיה בשריפה ר"א כו' כצ"ל:

שם איצטריך סד"א קרא לאפוקי מדרבא מדגלי רחמנא בבת כהן כו' ואין להקשות דהשתא נמי דמרבינן מהיא מחללת דכל אדם אמור דאימא דאתא אביה בבת כהן לאפוקי מדרבא דאביה בבת כהן חייב שריפה ולא אביה בבת ישראל דא"כ אביה בבת כהן אינו חוזר לגופיה אלא למעט אביה בבת ישראל וק"ל:

בפירש"י בד"ה פסלה עולמית כו' מלא יחלל שני חלולין במשמע שמחלל אותה ואת הולד עכ"ל וכתב מהרש"ל תימה גדולה הלא בברייתא בהדיא בפרק י' יוחסין וז"ל אין לי אלא זרעו היא מנין ת"ל לא יחלל מי שהיה כשר ונתחלל וכפי' רש"י שם לפי שבזרע אין שייך חילול לפי שמעיקרא נפסל כו' עכ"ל כפי הבנתו בפי' רש"י דאין במשמעות דלא יחלל אלא חילולה שהיה כשר ונתחללה א"כ חילול הזרע שיתחלל מעיקרא מהיכא קא אתיא ועוד דהא בקרא זרעו כתיב וע"כ נראה דודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו דזרעו כתיב אלא דא"כ הל"ל לא יחל ומדכתיב לא יחלל שני חילולין במשמע שהוסיף לך הכתוב חילול אחר מי שהיה כשר ונתחלל דזה החילול אינו שייך בזרע כ"א בה וסמך התלמוד עצמו בזה דכה"ג דרשינן לקמן בפרק הנשרפים גבי אל תחלל בתך גו' א"כ לימא קרא אל תחל מאי אל תחלל כו' וכן במסכת זבחים בפ' ב"ש ולא יחללנו וגו' בב' חילולין הכתוב מדבר ופי' רש"י מדלא כתיב ולא יחל וזה נראה לי ברור לקיים וליישב פי' רש"י הכא ופרק י' יוחסין ודו"ק: