חידושי הלכות על מסכת נדה נט.

תד"ה היו בה טיפי דמים כו' דעד כגריס דקתני מיירי שהתחתון עד כגריס כו' מכלל דאי לאו עליון כו' אלמא כגריס כיותר מגריס עכ"ל והיינו כרב הונא אע"ג דעד כגריס דקתני הכא עד ועד בכלל ולקולא ורב הונא קאמר הכא לחומרא והכא לחומרא ע"כ הכא מתפרש לקולא כיון דקאמר תולה בעליון עד כגריס מלמטה למעלה קחשיב כשהתחתון כחצי גריס או בפחות מגריס עד כגריס תולה בעליון ע"כ משום כגריס גופה נקט הכי דתולה בעליון דכל פחות מגריס בלאו עליון תולה בדם מאכולת לכ"ע אבל ליכא למימר דהשתא נמי מלמעלה למטה קחשיב כשהתחתון ג' גריסין או ב' גריסין עד כגריס תולה בעליון דא"כ מאי עד כגריס דקאמר דכ"ש דתולין בפחות מכגריס גם לשון עד כגריס משמע שהגריס הוא החידוש ואדרבה הגריס כ"ש הוא לגבי יותר מכגריס מיהו ק"ק לפי המקשה דכגריס יותר מכגריס ולא תלינן בדם מאכולת ואפ"ה תלינן ליה הגריס בעליון אמאי לא תלינן נמי היותר מגריס בעליון ויש ליישב ודו"ק:

בא"ד אבל אם היה העליון כגריס אי לא יהיה התחתון טהור כו' שהרי העליון יש לתלותו בדם מאכולת עכ"ל והיינו כרב חסדא ואע"ג דהשתא נמי עד כגריס דקתני עד ולא עד בכלל ולחומרא ולרב חסדא קאמר דבכתמים להקל אמרי' ע"כ הכא מתמרש לחומרא כיון דבכתם גופיה בהך דמתני' אזלינן לקולא דעד ועד בכלל משום דתלינן כגריס בדם מאכולת הכא אין לתלות התחתון בעליון דאין בעליון אלא כגריס ויש לתלותו בדם מאכולת:

סליק פרק הרואה כתם