חידושי הלכות על מסכת נדה יא:

גמ' אמאי תשמש בעדים דדלמא נשתנו כו' אבל אהא דפסקה מחמת תשמיש וראתה דטמאה לא תקשה ליה תשמש בעדים דשמא תפסוק מחמת תשמיש ותראה אחר כך דמ"מ ההוא עד דלפני תשמיש לא בעי דבין תראה דם ובין לא תראה טהורה היא מה שאין כן אהא דנשתנו כו' דעד דלפני תשמיש נמי בעי דאם תראה ונשתנה דטמאה ודו"ק:

בפרש"י בד"ה כאן שלא שמשה הא כו' מגו דבעיא בדיקה לאחר תשמיש לטהרות בעי' נמי בדיקה לפני תשמיש לבעלה כו' עכ"ל דלטהרות עד שלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה מתוך שמהומה לביתה כדאמרינן לעיל אבל לבעלה בעיא בדיקה דשמא תמצא טמאה ותאסר לשמש ומיהו אי לאו מגו דבעיא בדיקה לאחר תשמיש לטהרות לא בעיא נמי הך בדיקה דלפני תשמיש לבעלה דכל לבעלה לא בעיא בדיקא וק"ל:

תוס' בד"ה אפי' הכי מימי טהרה לימי כו' ואין להקשות לר"א דאמר כל אשה שעברו עליה ג' כו' עכ"ל דבריהם אינם מובנים דהא בימי טוהר מניקה היא ולר"א בד' נשים דיין שעתן בלא עברו עליה שלש עונות דפליג את"ק דקאמר בזקנה שצריכה ג' עונות וקאמר איהו דבזקנה לא תלי' בעברו ג' אלא בכל אשה שעברו עליה ג' עונות דיין שעתן וכן נראה מדברי התוס' לעיל וכ"כ התוס' פ"ד ע"ש תדע דאלת"ה לר"א מה לי ד' נשים ומ"ל כל שאר נשים דהא כולן שוין אבל הכי הוה להו למימר ואין להקשות לר' יוסי דסבר בהדיא במניקה דבעי ג' עונות כו' תבדוק בימי טוהר שמא תפסוק כו' גם מה שכתוב בתירוצם דמימי טהרה לימי טומאה לא מקרי הפסקה עכ"ל תמוה דבהדיא אמרינן בפ' בנות כותים דימי טוהר משלימין ג' עונות בלא ראתה בהם לרב וללוי אפי' ראתה בהם ויש ליישב בזה בדוחק דהשלמה כגון בעברו עליה ב' עונות בימי עיבורא ואחד בימי טוהר אמרינן כי התם אבל הכא דימי טהרה לימי טומאה לא מקרי הפסקה היינו בשכל הג' עונות בימי טוהר דנקבה דומיא דקביעות וסת דקאמר היינו בשכל הג' ראיות בתוך פ' דנקבה כפרש"י וצ"ע:

בד"ה תניא נמי הכי כו' אפילו ערה טמאה כו' עכ"ל אע"ג דלקמן גבי אשה שיש לה וסת ערה בעיא בדיקה וישנה לא בעיא בדיקה היינו דהניחה בחזקת טהורה דלא בעיא בדיקה בערה אלא מצד חומרא כיון שראויה לעסוק בטהרות אבל הכא בהניחה בחזקת טמאה אדרבה יש טפי לטמא בישנה שלא תוכל להודיע לו שהיא טמאה אבל בערה כיון שלא אמרה לו שהיא טמאה שריא ולכך אשמועינן הכא דאפי' בערה טמאה עד שתאמר טהורה אני וק"ל: