חדושי הלכות על נדרים עב.

גמרא רשות לאב כצ"ל:

רש"י בד"ה הב"ע כו' שגירשה ואהכי כצ"ל לה אפילו הד"א נמי אלא הד"א:

ברא"ש לה הס"ד המנין הס"ד ברישא הס"ד סיפא הס"ד ונשאה הס"ד:

בד"ה מהו כו' שמיעה כגון שירא כצ"ל למבעי הס"ד שמיעה הס"ד מידי הס"ד:

בד"ה אם כן כו' לכי שמע הוא דמפר לה כלומר לכשישמע תועיל כצ"ל:

ר"ן דמו הס"ד:

בד"ה ת"ש כו' דשמיעה דארוס כצ"ל מפר הס"ד:

בד"ה ולענין כו' ממימרי' דשמואל כו' ולי נראה דלאו ראיה ממימרי' דשמואל דלא נחית למימר אלא דארוס אחרון מפר אף בנראו לראשון ואיכא לאוקמי במת הארוס ראשון אבל בגרושה מצי שמואל נמי סבר דלא מצי מפר ומשום דגירושין כהקמה תדע דהא מייתינן לעיל ת"כ מברייתא לשמואל ולא מייתינן לה הכא אהך האבעיא וה"ט משום דהך ברייתא בארוס ראשון איירי אבל בגירש מצי למימר דלא מפר משום דגירושין כהקמה ובהא ניחא מה שהקשה הר"ן לעיל אמאי לא אייתי ראיה לשמואל ממתניתין. דבגוונא דמתניתין דאיירי בגירש לא נחית שמואל למימר דאף בנראו לראשון דמצי אחרון להפר משום דאפשר דגירושין כהקמה הוא והיינו אבעיא דהכא וק"ל:

בא"ד לא פשיט כצ"ל:

בא"ד ולא ממימרא כצ"ל: