חדושי הלכות על קידושין כח:

בפרש"י בד"ה ה"ק יש דמים כו' כולה מתני' חדא מלתא קאמר ובמטבע עסקינן כו' עכ"ל למסקנא ודאי דחדא מלתא ממש היא דכל הנעשה דמים כו' איירי ממש בגוונא חדא כיצד החליף דמי שור בפרה כו' וסיפא דכיצד כו' פירוש דרישא דכל הנעשה דמים אבל למאי דס"ד מעיקרא לא הוה מיירי בחדא מילתא ממש דרישא דכל הנעשה דמים כו' איירי במטבע דחליפין וסיפא דכיצד החליף שור כו' איירי בדמים שקונים כמו חליפין דהיינו דמי שור בפרה כו' ובהא הוה כולה חדא מלתא דכולה במטבע איירי וק"ל:

בד"ה כיצד החליף דמי שור כו' א"ל מוכר השור הרי מעות שאתה חייב לי כו' מעות הללו קונים כו' עכ"ל התוס' בפרק הזהב הקשו בזה דהא מלוה ממש הוא וכיון דלא מצי לקדש אשה ה"נ לא יוכל לקנות בהן כמ"ש התוס' גם לעיל ותירצו דאיירי בהנאת מחילת דמי שור דבהנאת מחילת מלוה יוכל לקדש אשה כדאמרינן לעיל ומיהו לא מצי למתני בפשיטות הכא הכי בשאר מלוה דכיון דשכיח הוא גזרו בהו רבנן דשמא יאמר לו נשרפו כו' וק"ל:

תוספות בד"ה הניחא לרב ששת כו' אבל כל דבר אחר אפילו שור חי כו' עכ"ל ליתא מפורש הכא בפרש"י אבל בפרק הזהב מפורש הכי בהדיא בפרש"י וכתב דל"ג בשר שור ע"ש וכן הבינו התוס' בפרש"י דהכא ולא מסתבר להו לומר דשור חי עדיף ממטלטלין והוה כלי ממש כמ"ש מהרש"ל ודקדק כן מדלא כתב בשמעתין דהכא נמי ל"ג בשר שור אלא בודאי סבירא ליה בשמעתין דהוא כלי ומש"ה לא מתיישב לשון כיצד דהא מתחלה איירי במטלטלין וע"כ צריך להגיה בשר שור שהוא גם כן פירות כמו מטלטלין כו' עכ"ל ודבריו אינן מבוארין לי דהא למאי דמוקי ליה כל הנישום כו' דהיינו כל המטלטלין ניחא ליה בלשון כיצד החליף שור בפרה כו' ממש וע"כ משום דהוה נמי מטלטלין ולא הגיה בשר שור בפרה כו' אלא למאי דסלקא דעתין מעיקרא דמטבע נעשה חליפין דלא איירי כיצד בשור חי דמיקרי מטלטלין אלא בבשר שור דלא הוה מטלטלין כמו מטבע ומה שהקשה מהרש"ל דאי שור חי לא מיקרי אלא מטלטלין וכפרש"י דמציעא אם כן אמאי לא פריך לרב נחמן דאמר נעל אין מידי אחרינא לא ואפילו מטלטלין לפרש"י בפשיטות מהך מתניתין דהחליף פרה בחמור יש לומר ודאי הוי מצי למיפרך הכי אלא דניחא ליה למיפרך גם מרישא דכל הנעשה דמים כו' בין למאי דס"ד מעיקרא ובין לפי המסקנא כפרש"י ותו לא מידי ודו"ק:

בא"ד אבל עוד קשה דתניא בפרק הזהב פרתך בכך וכך וחמורך בכך וכך כו' עכ"ל כצ"ל דברייתא היא שם ובהך ברייתא מוכח דחליפין בכליו של קונה אלא דלוי מוקי לה כתנאי דפליגי התם בברייתא אבל אי הוה מתני' ודאי דהוה תקשי ללוי כמו שהקשו לעיל ללוי ממתני' דהכא דליכא לתרוצי התם כמו שתירצו לעיל וק"ל: