חדושי הלכות על הוריות ה:

גמרא ובמאי אילימא בהוראת בית דינו ר"ש כו' כצ"ל:

בפרש"י בד"ה ור"ש ור"מ דדרשי תרי קהל לג"ש ולא אייתרי כו' עכ"ל כצ"ל ובתוס' הוה גרסי נמי בדר"ש תרי קהל כתיבי ע"ש והקשו בתוס' אשמעתין אליבא דר"ש נימא נמי ד' קהל כתיבי ואייתר ליה חד קהל למעשה תלוי בקהל ולא הוי צריך לאהדורי מקרא אחרינא מיהו ליכא למיפרך לדרוש ג' קהל כר"ש כו' ע"ש וכן יש להקשות בהיפך נמי לר"י נימא ג' קהל כתיבי כר"ש והוראה תלויה בב"ד ומעשה בקהל יליף ליה נמי מנעשתה בשגגה ומלכל העם בשגגה ולההיא גירסא ניחא הכא ודו"ק:

בד"ה אלא לאו ר"י היא כו' שאר שבטים בהדי עכ"ל כצ"ל:

בד"ה איבעיא להו מביאין פר לכל שבט ושבט כו' עכ"ל פי' לכל שבט ושבט שחטאו אבל אותן שלא חטאו אין מביאין לר"ש דלית ליה גרירא וק"ל:

גמ' יכול נאכלת חטאת ללוים ת"ל כו' כל חטאת נמי אינו נאכל ללוים אלא לזכרי כהונה ואפשר דנקט לוים דהיינו כהנים שנקראו בכ"ד מקומות לוים א"נ הלוים היו מביאין חטאת זה כשנתקדשו ואפשר שהיו אז ראויים לאוכלו ודו"ק:

בפרש"י בד"ה י"א שבטים כו' דב' שבטים אקרו קהל יהודה ובנימין אלא כו' עכ"ל אין זה מוכרח דהא ר' מאיר אית ליה ב' שבטים לא איקרו קהל ובפשיטות הו"ל לפרושי אחד עשר שבטים ודאי איקרו קהל לכולי עלמא אפילו לרבי מאיר ומשום דרובו ככולו ודו"ק: