חדושי הלכות על גיטין פו.

בד"ה עד טצהר והא דאמרינן סמפון בעבדים ליכא אי כו' עכ"ל ולא ניחא להו כפרש"י דהכא בדאתנו ביה והתם דזבן סתמא דמ"מ אמאי תלי ליה התם אי בבראי הא קא חזי ליה דהאי מום דהכא לא חזי ליה עד טצהר ועוד דכל הני דנקט נמי הכא מן חרורי ומן ערורי מלכתא אפילו בסתמא הוה מקח טעות ולא נכתב אלא לשופרא כמ"ש התוספות לעיל ודומיא דהכי עד טצהר וק"ל:

בד"ה ג' גיטין כו' ומה שפירש בקונטרס דהך משנה לא כר"א ולא כר"מ אין נראה כו' עכ"ל לכאורה גם רש"י פירש כן דלמאן דמוקי לה כר' מאיר איכא למימר דכתב ידו כק' עדים דמי ואתיא כר"מ אלא ר"ל דמשמע מפירושו דלמאן דלא מוקי לה כר' מאיר לקמן לא אתיא מתני' דמכשיר בכתב ידו לא כר"מ ולא כר"א וזה אין נראה דהא ודאי ליכא דעת שלישית דס"ל דלא בעי לא עדי חתימה ולא עדי מסירה אלא אי כר"מ ואי כר"א ומתני' ע"כ בהא דבעי עדי חתימה כר"מ ס"ל אפילו למאן דלא מוקי לה לקמן כר"מ בהא דס"ל בשאר פסולין דהוי ממזר וכפרש"י גופיה למאן דמוקי לה כר"מ משום דכתב ידו כק' עדים דמי וק"ל:

בד"ה מנינא דסיפא כו' דהך ברייתא איצטריכא מיעוטא לחוד לפי שיש תקנה אפילו כו' עכ"ל ולמאי דמוקי לה כרבנן ומנינא דרישא למעוטי הני דהתם תצא הכא לא תצא כדקאמר לעיל ומנינא דסיפא איכא למימר נמי בכה"ג ברייתא דבעי מיעוטא לחוד משום דבעי אפילו לרבנן תקנה ליטלו הימנה וליתנו לה אפילו אחר נשואין וק"ל:

בד"ה אמר רב כתב כו' אבל כתב סופר ועד תנשא לכתחלה כו' ועי"ל דלרב כו' עכ"ל ר"ל לדברי הירושלמי לא מתוקמא מתניתין דלקמן לרב בחתם סופר ועד כר' ירמיה אלא כתב סופר ועד אפילו אינו מובהק כשר לכתחלה ולהכי לא מתוקמא ליה מתני' דהכא אלא בכתב ידו ועד וכתבו ועי"ל לפי סוגית תלמוד שלנו לרב דשפיר מתוקמא ליה מתני' דלקמן בסופר מובהק ועד כמו לשמואל אלא דמתניתין דהכא לא מתוקמא ליה בסופר שאינו מובהק משום דס"ל דפסול אפילו בדיעבד וק"ל: