חידושי הלכות על עירובין עו.

בפרש"י בד"ה זה נעשה בית שער כו' לחצר שהוא פתוח לו עכ"ל ר"ל שמולכת עירובן דרך עליהן לאמצעית דאין לפרש דכ"א מבתים החיצונים נעשה בית שער לאמצעי כדלעיל (עירובין ב') [בי'] בתים זו לפנים מזו דלעיל הפנימית אין לה דרך אחרת אלא עליה והחיצונים אין להן כלל דרך על הפנימית משא"כ הכא דהחיצון יש לו דרך על אמצעי כמו שיש לאמצעי על החיצון וק"ל:

תוס' בד"ה אמצעי כו' באחד מן הבתים הסמוכין לחצרות או אפילו בבית באחת מהחצרות כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל בא' מהבתים הסמוכין לחצרות דהיינו בא' מבתים החיצונים דאותו בית נעשה בית לחצר הסמוכה וכן לחצר שאינה סמוכה לה נעשו ב' הבתים הסמוכים לה כ"א בית שער שדרך שם מולכת עירובה לבית השלישי ממנה וכתבו או אפי' באחד משאר בתים שבחצרות שאז כל הג' בתים נעשו בית שער לחצר שמולכת עירובן שם דרך עליהן לחצר אחרת וק"ל:

בד"ה שניהם קנו כו' משמע דאיירי בעירובי תחומין כו' עכ"ל היינו ממה שפירש לקנות שביתה הכי משמע דאיירי בתחומין וכמ"ש הרא"ש ומיהו גם רש"י שלפנינו בפ' ב"מ פי' כן הא דשניהם קנו עירוב איירי בתחומין ואפ"ה בהך דמשני ל"ק כאן בעירובי חצירות כאן בתחומין דהיינו בתחומין מחמירין ומחלק דהיינו לכתחילה אבל בדיעבד קאמר רבא דקנו שביתה אבל התוס' הכא לא נראה להם לחלק בזה גם התוס' שם דחו פירושו שם דאין לחלק בין לכתחילה ובין דיעבד ע"ש ודו"ק:

גמ' פשיטא כיון דאמר ד' על ד' כו' בדוכתי אחריתי לא דייק ליה למפרך כי הכא דלא למתני דיוקא דרישא משום דהכא דייק ליה דאנא ממילא ידענא דבפחות מד' ולמעלה מעשרה לא משום דלא עדיף מאילו כל הכותל אינו גבוה יותר מי' דהוי מחיצה מעלייתא כפרש"י וק"ל: