חידושי הלכות על עירובין ס:

תוס' בד"ה כאן שכלתה כו' ואם תאמר ולר"א דאמר כו' ואמאי תנן כו' לא עשה ולא כלום כו' עכ"ל ר"ל אמאי תנן לא עשה ולא כלום כאילו לא עירב הא מה שנשכר דהיינו ב' אמות למזרח הוא מפסיד ב' אמות למערב וטפי הוה ליה לאקשויי הך קושיא לרבנן אמאי קתני לא עשה ולא כלום הא נשכר ארבע אמות בכהאי גוונא כשנתן עירובו באמה אחרונה לצד מזרח יהיה לו לצד מזרח ארבע אמות ואלפים ולצד מערב רק אלפים דהעיר נחשבת לו כארבע אמות אלא שכבר הוכיחו התוס' לעיל מכח. קושיא דלעיל דהסוגיא דהכא לא אתיא כרבנן אלא כר"א ודו"ק:

בד"ה אין אלו כו' והשתא א"ש. כו' ולא פריך ממתני' והא תנן ולמודד כו' דלגבי מודד הוה ידע דיש לחלק בין כו' עכ"ל ר"ל דהך קושיא דלא פריך לעיל ממתניתין דמודד כו' היא בין לרבא דמפליג לפי האמת נמי במודד ובין לרבי אידי דלא מפליג והשתא כתבו לרבא דמפליג נמי במודד דהסוגיא דלעיל כוותיה דמייתי מריב"ל דמיירי במודד דהא דלא פריך מעיקרא ממתני' דמודד משום דבמודד הוה ידע לחלק כריב"ל והיינו מדקתני אין אנשי כדלקמן אלא דבלן בעיר הוה סבר דאפי' כלתה מדתו בחצי העיר נחשבת לו כארבע אמות ומשני דבלן בה נמי יש לחלק כו' ולרבי אידי לא חשו התוס' לפרש כיון דהסוגיא דלא כוותיה ואליביה ודאי דאיכא לפלוגי בלן בה מכח קושיא רישא דמתני' וברייתא דאיירי בלן אבל במודד לית לן לפלוגי מידי דאפי' כלתה מדתו בסוף העיר אינה נחשבת לו כד' ובמתני אנשי אנשי קתני ולכך לא פריך נמי לעיל ממתני' דמודד דאיכא לפלוגי בין לן בה ובין מודד ומברייתא פריך שפיר דאיירי נמי בלן בה והדברים ברורים למבין בלי גמגום ומהרש"ל דחק בזה לאין צורך ודו"ק: