חידושי הלכות על עירובין נ.

בתוספות בד"ה כל שאינו בזה כו' דהתם אפשר להתקיים שניהן כו' דתרעה עד כו' עכ"ל ר"ל דאפשר להתקיים דבורו שאמר עולה ושלמים משא"כ גבי יצאו שנים בעשירי דא"א להתקיים דבורו שקראן עשירי בשניהן אלא א' שלמים הוא שלא הזכיר כלל בדבורו וק"ל:

בד"ה שאני מעשר כו' ולר"י נראה לפרש כו' גם בבת אחת ישנו כו' והאחרת תהיה טבל עכ"ל כתב מהרש"ל ותימה בעיני ס"ס איך מתורץ כו' אפילו איכא מעשר בהמה נמי לחצאין ס"ס אמאי עשירי וי"א מעורבים כו' ואמאי לא תהא קודש אלא א' מהן והשני חולין כמו גבי ב' סאות וצ"ע עכ"ל ולי נראה דלאו קושיא היא ע"פ מה שהסכימו התוס' לקמן דכן עיקר דמקמא פריך ולא מבתרא והיינו משום דכל הנהו דמייתי בשמעתין מקמא פריך דאפילו אחד מהן לא תקדוש בבת אחת ולפירוש רש"י תקשי להו שפיר דאי איתיה נמי לחצאין קמא לא תקדוש רק חציו אבל לפירוש ר"י מקמא לא קשה מידי וק"ל:

בד"ה עשירי וי"א כו' הגיה רש"י בפי' כתב ידו דשניה סירעו כו' עכ" לכך פרש"י בפרק האיש מקדש ע"ש:

בפרש"י בד"ה דליתה בטעות וכו' וכי שחטה על פ' בבת א' אמר חזקיה דקדשי מ' מתוך פ' כו' עכ"ל מפרש"י פ' האיש מקדש ומקשה ליה מדחזקיה שהיה רבו של ר' יוחנן כדאמרי' כו' עכ"ל ע"ש: