חידושי הלכות על עירובין כח.

בד"ה אהני כללא כו' מומין שבגלוי ואינו חוזר הא נמי צדדים שוין כו' היינו למ"ד כללא קמא כו' עכ"ל מה שהוצרכו לומר דהנך ב' צדדין דהיינו מומין שבגלוי ואינו חוזר צדדין שוין הן וכחד צד חשיבי ולא ניחא להו למימר דא"נ אינן שוין וחד גרוע הוא מחבירו ואתיא כמ"ד כללא קמא דוקא דמשמע להו דלמ"ד נמי כללא קמא דוקא לא בעי אלא ב' צדדים כי הכא דתרתי שוין הן כחד צד הן ועוד חד צד גרוע מהן אבל ג' צדדין דאינן שוין ודאי דלא בעי וא"כ לא הוה פריך מידי מצד דבטל ממלאכתו אפי' למ"ד כללא קמא דוקא ולהכי הוצרכו לומר דמומין שבגלוי ואינו חוזר שוין הן ופריך שפיר מהא דבטל ממלאכתו דלא הוי אלא ב' צדדין למ"ד כללא קמא דוקא ומיהו קשה לפ"ז דמאי פריך מהא דבטל ממלאכתו דאימא הא דקאמר מומין שבגלוי ואינו חוזר היינו למ"ד כללא בתרא דוקא דלא בעי אלא צד א' החשוב והני ב' צדדין כצד א' הן ששוין הן ובפרק א"ט ניחא דמוכח לה דקאמר למ"ד כללא קמא דוקא וע"ש בפרש"י ותוס' ודו"ק:

בד"ה ובבל הויא כו' ועוד דמדמי השיעורין אהדדי ולא שייך כו' עכ"ל ר"ל דכמו דהתם בשני שיעורים של עשירים ועניים אין כ"א בטל לגבי חבירו ה"נ הכא גבי פרסיים אין שיעור פרסיים שהיה להם רוב בשר בטל לגבי רובא דעלמא ולא שיעור רובא דעלמא דאין להם רוב בשר בטל לגבי פרסיים והשתא לא שייך לאתויי ההיא דפ' חבית דלא שייך התם שיעור אחר ולכך רובא דעלמא בטלי שפיר לגבי ערביא שהרי אם היה להם גמלים כו' וק"ל: