בד"ה כל שנישא כו' אבל אי מיירי בעליונה כו' מספקא לר"י כו' אלא בדבר הראוי לכך כו' עכ"ל לפום הך סברא דמיירי בעליונו של זב ואינו נוהג אלא בדבר הראוי לכך המ"ל דר"י דקאמר אין למדין מן הכללות אהך רישא קאמר לה דקתני כל שנישא על גבי הזב טמא וכללא הוא והרי דבר שאינו ראוי לכך טהור הוא וק"ל: