חידושי הלכות על עירובין יב:

גמרא איתיביה יתר ע"כ אר"י כו' עושה לחי מכאן כו' או קורה כו' עכ"ל מפרש"י נראה דמלחי פריך לרבא וכן משמע לשון איתיביה וה"ה דה"מ למפרך לכולהו אמוראי מקורה מכאן כו' דאלמא קורה משום מחיצה וק"ל:

תוס' בד"ה הב"ע דאית כו' דמיירי בחצר שנפרצה מע"ש כו' וקאמר הב"ע דאית ליה גידודי ולהכי מטלטלינן דשבת הואיל והותרה כו' עכ"ל צ"ע [ב] לפירושו אמאי לא מוקים לי' בפשיטות בדליכא גידודי ונפרצה בשבת והמים באו דשבת ולהכי מטלטלינן דשבת הואיל והותרה הותרה אבל לגבי מים שבאו בשבת לא שייך הואיל והותרה הותרה כו' ודו"ק:

בא"ד ורשב"ם ור"ת פירשו דאית ליה גידודי כו' גבוהים עשרה לים בתוך החצר כו' עכ"ל לפי זה גידודי לאו היינו מה שנשאר מן הפירצה כפרש"י אלא שלשון הים הפיל הקרקע ונשאר מן הקרקע גידודי גבוהים י' בשפת הים וכ"ה ברא"ש ולהכי קשיא להו ואין לחוש שמא יעלה הים שרטון כו' דבכה"ג אמרינן לעיל במבוי שצדו א' כלה לים כו' דחיישינן שמא יעלה הים שרטון וק"ל:

בא"ד אבל טלטולי מטלטלינן כו' אע"ג דאין מחיצות ניכרות והשתא א"ש ההיא דתוספתא עכ"ל ר"ל ההיא דתוספתא שהקשו לפי' השר מקוצי ודאי דכמו כן קשיא לפרש"י כפי שהבינו לעיל דמילוי לבית אסור משום דאין מחיצות ניכרות שם וה"נ בתוספתא שהמים צפין עליה אין המחיצות ניכרות אבל לפי' ריצב"א א"ש דתוספתא דהתם בעומד על הגזוזטרא לא שייך דלמא אזיל דלי לאידך גיסא וק"ל: