חדושי הלכות על חולין צב:

תד"ה עולא אמר עץ הוא כו' פלוגתא דיש בגידים בנ"ט כו' לא הוי כפלוגתא דרב ועולא כו' ורב ודאי סבר כמ"ד כו' ועולא ודאי סבר כמ"ד כו' עכ"ל ר"ל דודאי קושטא הוא דרב סבר כמ"ד דיש בגידין בנ"ט ועולא סבר כמ"ד אין בגידין בנ"ט אלא דעיקר פלוגתייהו הכא לאו בהכי דהא מלתא פלוגתא דתנאי היא לקמן בפרקין אלא בזה פליגי דלרב כל הני פלוגתות בקנוקנות הוא ולעולא בגיד עצמו הוא ולא בקנוקנות מיהו קצת דחוק דעיקר פלוגתיה דעולא אדרב לא משתמע ממלתיה דקאמר עץ הוא והתורה חייבה עליו דהא לרב נמי למ"ד אין בגידין בנ"ט עץ הוא והתורה חייבה עליו ואדרבא לרב אפי' למ"ד יש בגידין בנ"ט הגיד עץ הוא אלא שלא חייבה התורה עליו ואהא פליג עולא דלעולא למ"ד יש בגידין בנ"ט הגיד אינו עץ והא לא משתמע כלל ממלתיה ודו"ק:

בד"ה אמר אביי כוותיה כו' חלב סתמא לא אקרי מ"מ ליתסר מטעם שקרב כו' עכ"ל דחלב דפנות נמי לא מקרי חלב סתמא ואפ"ה אי לאו משום דאינו קרב הוי אסור וק"ל: