חדושי הלכות על חולין סו.

גמרא ומרבי דדמי ליה בב' צדדין כו' ומרבי כל דדמי ליה בחד צד כו' פי' ב' צדדין היינו חד צד הוא דד' סימנין ובעי נמי אידך צדדא דאין ראשו ארוך ולתנא דבי רבי ישמעאל דקאמר דמרבינן כל דדמי ליה בחד צד היינו דמסלעם מרבינן ראשו ארוך ולא דמי ליה אלא בחד צד דה ינו ד' סימנים וכ"ה בילקוט בהדיא דהך חד צד היינו ד' סימנין ומשום שהן צדדין חשובים ושוים חשיב להו בחד צדדא כמ"ש התוס' ודו"ק:

ודע שרש"י פי' בחומש וז"ל ממעל לרגליו סמוך כו' אבל אין אנו בקיאין שד' סימני טהרה כו' אבל יש שראשן ארוך ויש שאין להם זנב וצריך שיהא שמו חגב ובזה אין אנו יודעין להבדיל כו' עכ"ל ולא ידענא להולמו לפום סוגיא דשמעתין דמה צריך להבדיל באין להן זנב דליכא מאן דמפליג בהכי דהא ארבה וסלעם אין להם זנב והרב המגיד כתב שהרמב"ן נסתפק בכוונת פי' רש"י בשמעתין כדעת המפרשים דלא בעינן שמו חגב אלא בראשו ארוך ויש לו זנב ולפי זה נראה לקיים גם פרש"י בחומש ולהגיה ויש להן זנב במקום שאין להם כו' ודו"ק: