חדושי הלכות על חולין לט.

תוס' בד"ה פנים קשיא לרשב"ל כו' שכן אינן באותה עבודה כו' עכ"ל ויש להקשות לפ"ז לר"ל לילף שלא לשם חטאת מק"ו ומה פיגול ושינוי בעלים דאינן באותה עבודה ואפ"ה איתנהו מעבודה לעבודה שלא לשם חטאת דאיתיה באותה עבודה מכ"ש דהוי נמי מעבודה לעבודה והאי ק"ו הוי שפיר פנים מפנים ואפשר דאיכא שום פירכא להאי ק"ו וק"ל:

בד"ה חוץ קשיא לר"י כו' דקאי ר"י כרבנן כו' עכ"ל פי' להאי לישנא קמא אפי' כרבנן משא"כ ללישנא בתרא דליכא לאוקמא אלא כר"מ ולא קאמרי הכי אלא לאפוקי מק"ו דר"י כדמקשינן חוץ קשיא לר"י וק"ל:

גמ' הא מקמי דשמעה מרבי יוחנן הא לבתר כו'. פרש"י בזה דחוק כמ"ש התוס' גם לישנא דהא והא א"א להולמו לפירושו דמשמע דבתרי מילי קמיירי תלמודא ולולי פרש"י היה נ"ל משום דאיכא לאוקמא מתניתין בפיגול אלא דא"כ לא ה"ל לריש לקיש למימר סתם ולא גמרינן חוץ מבפנים דאמורא צריך לפרש דבריו היכא דאיכא למיטעי כי הכא דמתני' סתמא קתני דמשמע נמי חטאת שלא לשמה ואהא קמשני הא מקמי דשמעה כו' דבהנך תרי פלוגתא דמצרכינן להו דבהך דחטאת שלא לשמה מלתיה דר"י אינה צריכה אלא מלתיה דר"ל צריכה ואמר מלתיה מקמי דשמעה מר"י ואתא ר"י ופליג עליה וכן בהך דלזרוק דמה לע"ז מלתיה דר"ל אינה צריכה אלא דר"י אמר מלתיה ואתא ר"ל לבתר דשמע מר"י ופליג עליה והשתא ניחא דלהך מלתיה דפלוגתא דר"ל צריכה הא קושטא הוא דלא נקט למפסל במחשבה אלא פיגול אלא דהך דלזרוק דמה לע"ז דמלתיה דר"ל לא צריכה היא אלא דר"י וקאמר להא מקמי דר"ל דגמרינן חוץ מפנים מש"ה קאמר נמי ר"ל בהאי לישנא לא גמרינן חוץ מפנים ולא פירש דבריו דבפיגול דוקא איירי ודו"ק: