חדושי הלכות על חולין ל

בד"ה החליד במיעוט כו' שחט מיעוט ושט ושהה כדי שחיטה פסולה כו' עכ"ל כתב מהרש"ל דפסולה מדאורייתא משמע עכ"ל הוכרח לזה דאל"כ נוקמא להך תוספתא נמי מדרבנן כההיא דלקמן דשהייה הוי מעוף לעוף אבל קשה דהא לעיל בפרקין אוקמינן נמי פסול שחיטה דברייתא היינו מדרבנן ואפשר דמשמע להו הכי משום דקתני בתוספתא בהך שהייה דמיעוט ושט הוי טרפה ושחיטה מטהרתם ואי לא הוי פסולה אלא מדרבנן לא הוה אצטריך למיתני דשחיטתם מטהרתם מיהו גם זה דחוק לומר דרב פפא לא קמבעיא ליה החליד במיעוט סימנים מהו אלא מדאורייתא אבל מדרבנן פשיטא ליה דפסולה דאם כן לא הוה נ"מ לדידן וע"כ נראה לפרש הא דמוקמי הך שהייה דעוף לעוף מדרבנן באת"ל דלא הוי שהייה במיעוט קמא היינו שהה בין סימן לסימן ואע"ג דשהייה במיעוט בתרא ליתא לפר"ת מכל מקום הך שהייה דבין סימן לסימן דהוי מדאורייתא גבי בהמה גזרו ביה בעוף מדרבנן אבל שהייה במיעוט קמא אפילו מדרבנן ואפילו בבהמה ליכא למיגזר באת"ל דלא הוי שהייה במיעוט קמא ומה שכתבו ובקנה לא שייכא שהייה אפילו מדרבנן כו' הוא דוחק אחר לפר"ת באת"ל דהוי שהייה במיעוט סימנין דהשתא הך שהייה דלקמן דעוף לעוף ודאי דמוקמי לה אף מן התורה ובמיעוט קמא וליכא שהייה כלל בקנה אפי' מדרבנן כו' משא"כ לפרש"י דהוי שהייה במיעוט בתרא באת"ל דהוי שהייה במיעוט סימנים ודו"ק: