חדושי הלכות על חולין כח.

תד"ה תיהכי לה סכין כו' דאין מליקה מטהרת מידי נבילה דדוקא שחיטה מטהרת בבהמה כו' עכ"ל כצ"ל ונחירה דהכא אע"ג דזו היא שחיטתו בעוף מכל מקום אינו מטהר מידי נבילה מהאי טעמא גופיה דקאמר התם דיה כנבילת בהמה כו' וק"ל:

בד"ה רבי היא כו' אי נמי קסבר כדי לחנכו ומביא חטאת העוף ואינו נאכל כו' עכ"ל ובההיא דלעיל מניה דפריך התם למאן דאמר כדי לחנכו הא קאכיל כהן מליקה לא אסיק אכתי אדעתיה למימר הכי דמביא חטאת העוף ואינו נאכל עד לבתר הכי דמייתי ליה התם הך דחטאת העוף הבאה על הספק וק"ל:

בפרש"י בד"ה מאן תנא דלעיל דקתני נוחרו או עוקרו כו' עכ"ל אין זו מכרעת דהא דחינן לה דאיכא לאוקמא בחיה אבל הך דמלק בסכין כו' הוה ליה למנקט דההיא ודאי מכרעת דיש לעוף שחיטה מן התורה ודו"ק: