חדושי הלכות על חולין קלא.

תד"ה הכי גרסינן בפירוש ר"ח שבעה כו' הנך דאסורים לזרים כו' אי נמי לא חשיב אלא מידי דבר אכילה כו' עכ"ל הנך שבעה תרומה ותרומת מעשר וחלה ומתנות והדמאי ובכורים ולא גרסי' ראשית הגז והקרן והחומש אי משום דאינן אסורים לזרים ואי משום דאינן בר אכילה וק"ל:

בד"ה יש בו טובת הנאה כו' דקרי ליה לעיל ממון שאין לו תובעין כו' עכ"ל היינו מדפריך לעיל מההיא דלקט אמתנות ע"כ דקרי ליה ללקט נמי ממון שאין לו תובעין אע"ג דאין בו טובת הנאה לבעלים אבל מתנות גופייהו דקרי להו ממון שאין לו תובעין אין כאן ראיה דההוא יש בו טובת הנאה לבעלים דכתיב בהו ונתן כמ"ש הר"ן ע"ש: