חדושי הלכות על חולין קכז.

בפרש"י בד"ה ת"ל השורץ כו' הוא שט שמינו עכבר כו' ובד"ה ודין הוא כו' דהא טימא כל ששמו כו' ובד"ה א"ל ומאחר כו' דמרבית מין הים כו' עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה מה לי הכא כו' דלא נמעט תרוייהו מעל הארץ כו' עכ"ל ולמאי דמסיק דתרתי על הארץ כתיבי וחד אתא להוציא ספק טומאה צ"ל דאי לאו השורץ לא הוה מוקמינן חד לספק טומאה דודאי טומאה נמי טהור אלא דחד הוא מוקמינן לעכבר שבים וחד לירד בים ומחד על הארץ לא הוה ממעטינן אלא המסתבר וק"ל: