חדושי הלכות על חולין קכד:

בפרש"י בד"ה הא איכא ת"ק דאחרים דפליגי ור"י ס"ל כת"ק דאחרים עכ"ל וכצ"ל:

תוס' בד"ה והכא היינו טעמא כו' רב אויא סבר כבר פדא כו' עכ"ל והא דקאמר או דלמא לית ליה לא משום דמספקא ליה כר"י דאין נוגע חוזר ונוגע אלא משום דלא בא לכלל מגע לכל צד ודו"ק:

בד"ה אמר רב פפא כו' מ"מ תקשה דהא רישא כו' עכ"ל ומעיקרא מנגיעה ה"מ להקשות כן מרישא לסיפא דדוחק הוא לומר דהאי מרודד גרע ומיירי בע"א ולתירוצם ניחא דמרודד דסיפא דנקט כב' חצאי זיתים הוי המרודד בכה"ג דאוחז בקטן ואין גדול עולה עמו ולאו דוקא נקט ב' חצאי אבל המרודד דרישא משמע דכל הכזית הוא מרודד בשוה ואין כאן גדול וקטן ודו"ק: