חדושי הלכות על חולין קיז.

בפרש"י בד"ה וטמא אם אכלו בטומאת הגוף כו' שהיא בכרת עכ"ל ר"ל וחל שפיר על איסור חלב דהוה נמי בכרת אבל טומאת בשר לא הוה אלא לאו הבא מכלל עשה ולא שייך למימר ביה כלל חייב וק"ל:

תוס' בד"ה א"ר ינאי כו' ומשני אסמכתא בעלמא וה"ה קרא דהכא עכ"ל לא קאי התם הכי אלא במסקנא קאמר התם דר' ינאי בקדשי מזבח מעילה דאורייתא אית ליה וצ"ע ע"ש:

בד"ה אין לך דבר שנעשה כו' דהא דשן אין מועלין בו כו' ועגלה כו' עכ"ל ולא מקרי השתא נמי ב' כתובין כיון דלא מפירש בהו בהדיא הכי בקרא אלא דממילא משתמע בהו דאין מועלין בהו עד לאחר שנעשה מצותן משא"כ בהא דמועלין בהו לאחר שנעשה מצותן דמפורש בהו בהדיא הכי בקרא ודו"ק: