חדושי הלכות על בכורות לג.

גמרא ואידך מה צבי ואיל פטורים כו' צ"ע מאי קאמר ואידך דהיינו לכאורה רבי עקיבא דהא אדרבה לרבי עקיבא ניחא טפי דאצטריך שלשה קראי חד דמותר לעובד כוכבים וחד לכדרבי יצחק וחד לכדרבי אושעיא ולית ליה כדרבי אלעזר הקפר כמו שכתבו התוס' לעיל ומדברי רש"י ותוספות נראה דלא גרסינן וחד לכדרבי אושעיא אלא דגרסינן וחד לכדרבי יצחק וכדרבי אושעיא דהשתא ואידך אקרא שלישי קאמר אבל בילקוט גרסי' כספרי גמרות שלנו חד לכדרבי אושעיא גם לישנא דואידך לא משמ' הכי ועי' בתוס' לעיל בפ"ב ויש ליישב מדבריהם שם קצת ודו"ק:

בפירש"י בד"ה [הנ"מ וכו'] הטמא והטהור יחדיו הס"ד ואח"כ מ"ה זר כו' ופסח הס"ד ובד"ה [מה] התם כו' בכרת הס"ד ובד"ה ב"ש היא כו' משום בזיון דקדשים כו' ובד"ה מותרות כו' בבעלת מום הס"ד כצ"ל:

תוס' בד"ה וב"ה ה"מ כו' בסופו ובין לרבי ישמעאל כו' דדריש לימד על כו' התנופה בתם ובכה"ג כו' אתי ק"ו ומפקא בג"ש בגמ' ובמיתת היבם גבי כו' לא כ"ש והא דלקמן כו' הד"א דכבשים ועזים שהם כו' אי אתית למידן ק"ו כו' אתי היקשא לשנה שנה כו' ל"ק מידי אההיא כו' ובד"ה חד לכדרבי כו' בפני עצמה נחשב כו' ובד"ה אין מאכילין כו' דלא שרו רק לטומאה כו' ובד"ה דתניא כו' (שמא) [שלא] נשחטה הראשונה תמות שכבר כו' דבמשנה מיירי שהפריש בעלת כו' באה ע"י קדושת עצמה ולא חילל כו' הבעלת מום אסורה דדמיא כו' ולר"א ב"ש כו' כצ"ל: