חדושי הלכות על בכורות כד.

גמרא ושאינם מבכירות מניקות אינו חושש כו' ותו אי כרבנן מאי עד יבא כו' כצ"ל:

בפירש"י בד"ה ומאי בכוליה כו' דהוא אמר בר מפלוגתא ואדרבי שמעון כו' ובד"ה למלקי כו' ואת בנו הס"ד ואח"כ מתחיל הדיבור לא לקי כו' לאו דידה הוא ובד"ה אין חוששין כו' לודאי דילה מחזקינן כו' ובד"ה (אבל) [הי' קתני] כו' ספיקא הואי הס"ד. ובד"ה ומשני דא"נ לאו דידה כו' ובד"ה פטורה כו' והבא אחריו לא הוי בכור כר"ש לא מרחמא כו' והאי חזיר כו' הד"א דנדמה הוא הס"ד ואח"כ מ"ה ואסור כו' דחיישינן לרחומי כו' ובד"ה יולדות כו' הוה לה ומית ורחמתיה להאי עכ"ל כצ"ל:

תוס' בד"ה ופלוגתא כו' אלא דקים ליה כו' ובד"ה הנכנס כו' זכרים תלויות כו' ונקבות כו' וי"ל כו' כצ"ל: