חדושי הלכות על בכורות יט.

בפרש"י בד"ה אי בכור כו' ללידה כו' לרחמים הס"ד ואח"כ מ"ה בכור כו' אי לרחמים ולא לזכרים כו' ובד"ה רישא כו' קרינא דבכור לזכרים הוא כו' ובד"ה לעולם כו' משמע והאי דלא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה דהך שלא כו' א"ל לטעום מר דמברי דבוכרא הוא ועגלא תילתא כו' לבטן כפרש"י כדאמרי' דמברי להו עגלא תילתא אלא דתילתא לשון חשיבות כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה כיצד קדש כו' דקתני אי זכר כו' וזה לאו פטר כו' כלל ופרט אין כו' וכסהו בדבר דק הנבלל בו כו' ולאביי לא הוי כלל צריך לפרט לכל דבר דא"א לפרש בכור אלא לצד אחד כו' אלא מדרשא אחריתא בפרט ובהך שמעתיה כו' קא אתא כו' הצריך לכלל כיצד דמשמע כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה רישא לא קא נסיב כו' בכור לדבר אחד הוי כו' דבכור לד"א הוי בכור כו' עכ"ל כצ"ל: