חדושי הלכות על עבודה זרה נ:

גמרא רב סמא בריה דרב אשי לרבינא רבה בר ירמיה כו' כצ"ל:

בפרש"י בד"ה עד ר"ה כו' הכא שרי שלא ימותו כו' עכ"ל בכדי נקט טעמא דשלא ימותו דהא מוקמי' לה בלאברויי אילנא ואפ"ה שרי עד ר"ה ודו"ק:

בד"ה שיבר מקל בפניה חייב כדאמרן בפ' ד' מיתות כו' בין שאין דרכה חייב דכתיב זובח וגו' עכ"ל ומדלקמן בשמעתין ה"מ לאתויי דאר"א מנין לשוחט בהמה למרקוליס כו' שנאמר ולא יזבחו עוד וגו' ובתוס' בפ' ד' מיתות מפורש תרי קראי לשלא כדרכה למה לי ע"ש:

תוס' בד"ה ומשקין אותן כו' בזמן הזה דרבנן ורבי היא כו' ולרבא השקאה כו' עכ"ל אע"ג דהתם מהני טעמא לאביי ורבא בשביעית גופיה משקין בית השלחין הכא דלאברויי אילנא הוא בשביעית אסור ודו"ק:

בא"ד עוד י"ל דדוקא מלאכות של כו' עכ"ל כצ"ל ופירוש בתוספות שביעית וק"ל: