חידושי הרד״ל על שמות רבה מה

(א) ואתה מזכה אותה. כלומר לעולם אתה מזכה וזן ומחיה אותה (ואפשר צ"ל מחיה במקום מזכה) וכמ"ש בתדא"ר פ"א שלא נבראו חיה ובהמה אלא לרפואה לב"א שכשהקב"ה כועס על ב"א ומסתכל בהם ואומר הרי הם חשובים כבהמה כו' וכן בירושלמי פרק הרואה שאליהו אמר כן לר' נהוראי שלכן נבראו שקצים ורמשים ע"ש:

(ב) נתמלאת עליהם רחמים. שאמרת לי העל את העם וגם כתיב ראה אתה אומר אלי פי' בלשון אמירה שהיא רכה שנח מכעסו וכדלעיל פמ"ב:

(ג) מה כתיב למעלה ויתנצלו כו'. כמדומה שכל מאמר זה מקומו להלן (אחר משל המערה והים) שמתחיל שם ג"כ לפנינו מאמר מה כתיב למעלה כו' רשבי"א כו' עד חקוק עליו ושם צ"ל כל מאמר דהכא:

(ד) עטרה כו' זינאות כו'. שה"ר פ"ח ולקמן פנ"א ופתיחתא דאיכה ספ"ג (ופי' זינאות פירש הרמב"ן לשון כלי זיין של שם המפורש עיין שם):

(ה) שהן נוטלין רשות ומשתחוים כו'. עי' ב"ב (כ"ה):

(ו) מבקש משה אכ"כ אלא כל מבקש ה' כצ"ל (ואפשר צ"ל מבקש ה' אכ"כ אלא כל מבקש ה' ומפני שבשה"ר פ"ב פ"ד הגירסא מבקש משה אכ"כ כתבוהו כאן ג"כ) ומן כל מרבה מלאה"ש וכל צבא השמים ועי' רבינו בחיי:

(ז) ארשב"ל אם חלאים כו'. איכה רבה שם:

(ח) לשון אפס כו'. ב"ר פ' מ' איכה רבה פ"א אות ב':

(ט) בראשונה כשהיה משה כועס כו'. דב"ר פ"ג ועי' בברכות (ס"ג):

(י) אמר רבי יצחק מיל כו'. שה"ר שם:

(יא) מי גרם לי לייראות את כל הארצות כצ"ל פירוש להיות כל הארצות יראים ממני וכדכתיב בסיפיה דקרא דד"ה דמייתי וה' נתן פחדו על כל וגו':

(יב) אין לשון פני כו'. שלותן של רשעים שעל זה א"ל לא תוכל לראות טעמו של דבר. וכן להלן בצדיקים שא"ל אני מראה לך מתן שכרן באחרית הימים. וטעם רעתם בעוה"ז לא גילה לו. וכן דרשו בספרי בהעלותך פיסקא פ"ג ואדר"נ פכ"ה ע"ש:

(יג) אתרי טפילה לי כו'. (ע' ב"ר פס"ח):

(יד) הסעודה של ג"ע ראו כו'. עין לא ראתה כו' אפשר ר"ל הסעודה וההשגה שבגן של עדן אבל מתן שכר שהוא עדן עצמו לא ראתה עין. וכמ"ד הכי ספ"ה דברכות (ל"ד:):