חידושי הרד״ל על שמות רבה מג

(א) הסניגור הטוב מעביר פנים בדין משה כו' והעמידו פנים כביכול כו' העמדת פנים הוא כמו מנין העז פנים (ע' ב"ר פ' צ"ד כל המעמיד פנים ובכ"מ) וז"ש שכל הסניגורין אפילו הטוב שבהם אינו אלא מסביר פנים אבל משה כביכול העמיד פנים כמ"ש עמד בפרץ לפניו:

(ב) רשבנ"א כו' לפניו והשיב חמתו דבר קשה כו' כצ"ל:

(ג) ועונשו אצלו זובח כו'. וכמ"ש בשה"ר פ"ה שבין כל דבור ודבור היו כתובים דקדוקיה ופרשיותיה. והן הן עונשיה ואזהרותיה (שם פרשה א') שבשעת הדברות היה הדיבור אומר להם כך וכך עושין כו' וכן נחקקו על הלוחות):

(ד) בק"ר לפני הקב"ה לבקש צרכן של ישראל. בא ליישב שמפני שלצרכן של ישראל עשה כן אין תימא וכמ"ש בכה"ר פ"א פי"ג מה אשה זו אינה מתביישת לתבוע צרכי ביתה מבעלה כך הנביאים כו' ואמרו שם היפה בנשים זה משה כו' וע"ל ספ"ה:

(ה) אנשי לצון כו' אלו ישראל. שכתוב עליהן באותה שעה ויקומו לצחק:

(ו) שנתנו פיחה בעולם. כנופח בגחלים להלהיב אש כן הפיחו חרון אפו של הקב"ה כאש עליהם לעולם:

(ז) אין דור כו' אוקיא ממעשי העגל. ע' סנהדרין (ק"ב):

(ח) וחכמים ישיבו אף כצ"ל:

(ט) לא תאמר כן ולא מעשי ידי הן כו'. עיין זוהר אמור (ק"ט.):

(י) ולא עשה אלא כיון כצ"ל ועי' מ"כ:

(יא) בקשת לאבד כו' מכלה אתה אותם מן העולם. כמ"ש ויחר אפי בהם ואכלם. והכוונה שא"כ תכלה מעשי ידיך שבראת לגמרי וכמ"ש הקב"ה ולא מע"י הן יש דבר שנברא שלא לצורך כו':

(יב) מי שיחלה המרירות. שנא' ולא חלינו את פני כו' ודרש פני לשון כעס כמ"ש פני ילכו וכמ"ש בברכות (ז'.) פנים של זעם:

(יג) שהתיר נדרו כו'. כאן משמע שהוא כענין התרת חכם. אבל בשוח"ט מזמור צ' משמע שהוא ענין הפרת הבעל לאשתו כמו שנאמר במשה איש אלהים בעלה דמטרוניתא (מושל על הנהגת הטבע כמו שכתב רבינו הגר"א ז"ל בפירוש התורה ריש פרשה וזאת הברכה):

(יד) אסטליסטקן. אפשר צריך להיות אסכלמטיקען ופירוש חכמים גדולים עי' ערוך וחולקין להם כבוד בפני המלך מפני חכמתן שיהיו נראין כיושבין:

(טו) שהפר נדרו ליוצרו כו' איש אלהים לומר שהפיר נדר כו' כן צריך להיות וכמש"ל בשם השוח"ט (והוא שם מימריה דריש לקיש דהכא):

(טז) לא לי אמרת שמא כו'. במדרש רבה ס"פ י"ט:

(יז) א"ל לא השלטתיך כו' כצ"ל:

(יח) עשו לך סיוע כו'. במדרש רבה פ"ב ודב"ר פ"א ופסיקתא דיהודה וישראל רבים ועיין לעיל פ"ל:

(יט) אם עמי חטאו. הן הערב רב כדלעיל פמ"ב:

(כ) מגפנזת לדלפקי. עיין מתנת כהונה וידי משה. ועיקר הפי' תראה בירושלמי סוף פ"ז דדמאי שהוא צורה של עץ עשוי כמין אדם (ובו מגורות שנותנין בו כלים):

(כא) אלא שלא ילמדו נעשות עבודת גלולים כצ"ל:

(כב) שפתח לבנו חנות של בשמים בשוק כו'. (ברכות ל"ב.):

(כג) קאקגריסין. פי' מ"ע רע מעללים:

(כד) קאלוחסין. פי' מ"ע טוב מאד: